ניסים ואורים

האם פך קטן של שמן שבקושי מספיק ליום אחד וממנו יצא אור איתן לשמונה ימים הנו נס? שימוש נבון בתאורה טבעית, התייעלות בצריכת האנרגיה וחשיבה מקיימת לטובת הדורות הבאים, הם הנס האמיתי שבכוחנו לחולל, ולא רק בחנוכה.

עופר קרן

נסים מוגדרים כמאורעות שאין לנו הסבר הנדסי עבורם. אין לנו את הכלים להסביר אותם לעצמנו, בידע שיש לנו. לכן כד שמן קטן שהספיק לשמונה ימים בכדי להאיר את בית המקדש, נחשב כנס. לגבינו, העוסקים בתחום ההתייעלות, מאורע זה הוא לא נס! סליחה, זו רק התייעלות בצריכת המשאבים: התייעלות אנרגטית, שימוש נכון ומושכל במשאבי כדור הארץ.

שימוש מושכל בתאורה טבעית

הושג כתוצאה משימוש נכון בתאורה טבעית בשעות היום, פתיל למינארי, הכפלת האור על ידי מראות ומחזירי אור. הכפלת השמש בעזרת מראות והדלקת חלק מהפתיליות, לא הכל בבת אחת. הדבר היחיד שנותר לנו מעבר לנס הוא שבכל יום אנחנו מוסיפים נר נוסף, ולא מפעילים את כל מעגלי התאורה כל הזמן. סביר להניח שהמתפללים פתחו חלונות בשעות היום. הרי התאורה הטבעית היא חינם. השמש לא מוציאה לנו חשבון על השימוש המושכל בתאורה טבעית.

בשעות החשכה ממילא אין מתפללים ואחרי שכולם היו הולכים לישון דאג השמש של בית המקדש לצמצם את התאורה. חסכון פשוט באנרגיה על ידי נוהל סוף יום. לשמש בית המקדש היה ברור שלא משאירים מעגלי תאורה ומיזוג בהיכל כאשר אין נוכחות באתר. בדיוק כמו שאנו מקפידים לסגור את המקרר בבית. סוגרים את הדלת והאור לא פועל. גם זה לא נס אלא מעגל פשוט. הנר הבודד שנשאר, בעל הלהבה הקטנה, הוא פיילוט בלבד שלא ממש צורך משאבים.

להבדיל בין יום ולילה
חג חנוכה אומנם כבר נחגג, אבל הצעתנו היא לאמץ נוהל חדש: הדלקת נרות בצורה מקיימת יותר. רגע לפני שנאספים להדליק נרות, נבקש מכל בני הבית לכבות את התאורה והצרכנים המיותרים. אנחנו לא נהנים היום מאור החנוכה מסיבה מאוד פשוטה, הבית שלנו טובע באור. מרגע שהגענו הבית אנחנו מפעילים את כל מעגלי התאורה האפשריים, אנחנו אפילו לא יודעים מתי יום ומתי לילה. התאורה בבית עובדת גם בשעות היום ומיד עם השקיעה נדלקת תאורת הרחוב והאור הפולש מהרחוב, מציף את הבית. הפסדנו, אנחנו כבר לא יודעים להבדיל בין יום ולילה. השתנו סדרי בראשית וההפסד כולו שלנו.
אנחנו מתפללים בכל מוצאי שבת שנדע להבדיל בין יום ללילה, אתגר שהופך להיות קשה יותר משנה לשנה. כבר היום, צריכים לצאת למדבר כדי להבין שהלילה יורד ושהבוקר עולה. שביל החלב נעלם כתוצאה מעודף תאורה. אנחנו צריכים לנסוע למרכז המדבר כדי ליהנות מגורמי השמים. נס חנוכה היום הוא לראות כוכב נופל, כי במקרה הינו בחוץ, במקום שפנס הרחוב לא היה חזק מידי ושלט הרחוב לא משך את עיננו. חקרנו קצת כדי למצוא את היום שבו התמכרנו לאנרגיה זולה וגילינו שאיבדנו הרבה יותר. איבדנו את האוויר הצח, התמכרנו למזגנים. שני מיליון ילדים במדינה נכנסים לכיתות ולגנים בהם חלונות סגורים ומזגן דולק. בכיתות ובגני הילדים בכל הארץ יש הרגשה של אוויר דחוס או במילים פחות יפות, מסריח. התקן של משרד הבריאות אומר חלון פתוח כל השנה – ארבע החלפות אוויר בכל שעה. לצערנו ההורה הראשון שהביא את הגוזל שלו באוטו עם חלון סגור, כדי לא לנשום את זיהום האוויר של המכוניות האחרות ולא לשמוע את הרעש של הפקק וכאילו להתעלם מהעולם לא מבין שאפשר אחרת. שאפשר בחודש נובמבר ללמוד עם חלונות פתוחים ואוויר צח. כן, כדי להגיע לחמש נקודות במתמטיקה ולקבל ציון טוב צריך קודם כל אוויר צח ותאורה טבעית. תלמיד שנגזר עליו ללמוד במקלט מתחת לקרקע יכול להיות שיתרגל לתנאי שירות ביחידת 8200, אבל מפסיד ילדות קסומה של זריחות שקיעות וגרמי שמים. לרוב גם לא יתקבל ל-8200 עקב ציונים שלא מייצגים את הידע שלו אלא את תנאי הסביבה הלא בריאים בכיתת הלימוד. המרגיז ביותר בהתמכרות שלנו לאנרגיה הזולה הוא שהפסקנו לחשוב. הפסקנו להבין כיצד ניתן במינימום אנרגיה לייצר מהפכות, לייצר מוצרים פורצי דרך.
אנחנו מתבוננים בהשתאות על אבני הכותל. מי סיתת אותן, מי העביר אותן ממקום למקום, איך האבנים מחזיקות אחת על השנייה מעל 2000 שנה?
עמודי בית המקדש היו עגולים ומסותתים. ניתן לראות אחד מהעמודים שמיוחסים לבית המקדש "במגרש הרוסים" בירושלים. אף אחד, עם כל כלי הסיתות הקיימים היום, לא יודע לייצר עמוד כזה. שכחנו, ומהרגע שיכולנו להביא עוד ועוד אנשים, עובדים, עבדים ומכונות הפסקנו לחשוב. הפסקנו לתכנן לגבולות הדמיון – התמכרנו לדלק הזול – נוח לנו להפעיל מזגן ותאורה ולהיעזר בסייענים של המחשב לחשוב ולתכנן במקומנו.
המצאות מחממות לב
אם עד עכשיו המאמר קצת ביאס, אז קחו אוויר, התחיל לבחון מקרוב את המצב אליו הגענו מול "המהפכה הירוקה". המהפכה התעשייתית הביאה אותנו להתמכרות לאנרגיה זולה והמהפכה הירוקה אמורה לקחת אותנו לשלב הבא. יש מוצרים נפלאים, אנשים פורצי דרך שהתגברו על הציניות וייצרו לנו רעיונות ומוצרים מחממי לב.
החצי השני של המאמר משמח יותר. יש אווירה של חג באוויר ושל שנה אזרחית חדשה.  לשמחתנו יש אנשים שעדיין מפעילים את הראש. נכון זה קצת קשה כשבכל פעם שאתה מנסה להתרכז יש מסך של סמארטפון מול העיניים, אבל, בכל זאת ישנן מספר המצאות מחממות לב שפורצות דרך. נכון להיום, יש מאות מיליוני אנשים בלי מים זורמים בבית. כן היום, כאן על כדור הארץ שלנו. כאשר אני צריך להביא מים הביתה בדלי על הראש או על הגב, יש לי הרבה זמן לחשוב. דבר ראשון אני לא מעז לבזבז מים, זה יכאב בגב. בנוסף, יש לי זמן רב לחשוב על דרכים חכמות יותר להביא את המים הביתה. התוצר הוא "היפו", מיכל פלסטיק שניתן לגלגל מהבאר עד הבית ולהביא כמות הרבה יותר גדולה  של מים הביתה מבלי להתאמץ באופן פיזי כמו עם הדלי על הגב. כאשר יש מים בבית ההיגיינה משתפרת והתחלואה יורדת. אפשר אפילו לגדל מספר צמחים ליד הבית.
דוגמה נוספת – אפילו האוכלוסייה הענייה ביותר מייצרת אשפה. פסולת משאריות אוכל, אשפה וזבל של הדירים ובעלי החיים. חברה ישראלית פורצת דרך יצרה קיבה פלסטית אליה נכנסים כל החומרים בעלי ערך אורגני גבוה ותוססים שם. שני תוצרים נפלאים לקיבה זו: ביו גז המופק מתהליכי התסיסה ודשן באיכות גבוהה עם ערך חנקתי גבוה מאוד.

שם החברה הישראלית "הום ביוגז". החברה משתמשת בתבונה בכל הרשתות החברתיות. כדי להפיץ את הבשורה בעולם. כבר לא נדרש להדליק משואות על ראש ההר כדי להודיע על כניסת החג ולהמתין למולד הירח. נדרש רק לשלם לפייסבוק כדי לקדם את האינטרסים שלנו. אין יום שאני לא פותח את המחשב שלי ורואה פרסום שלהם עולה בפיד, כל הכבוד ובהצלחה.
דרך חיים מקיימת יותר
אז יש לנו מים ויש לנו פתרונות שבעצם מתחילים להראות שאנחנו יודעים להשתמש במשאבים יותר מפעם אחת.
כאשר הילדים שלנו יגיעו לגילנו יהיו קצת יותר מ-10 מיליארד איש על כדור הארץ. אנחנו צריכים לראות איך הופכים את הנסים האלה לדרך חיים מקיימת יותר. דוגמאות נוספות: צבעים חדשים – חלק מהותי בשימוש שלנו המזגנים נובע מהיעדר בידוד. יצקנו לנו בית מבטון "נלבישך שמלת בטון ומלט" מה עם בידוד?
שכחנו או שפשוט נגמר לנו הכסף. היו מתכננים שהסבירו לנו שעל כל 10 סנטימטר בידוד למבנה נשלם כל שנה 2,000 שקל בארנונה אז לא התקנו בידוד. השנה התחילו להופיע בארץ חומרים אותם מיישמים בצביעה, בעובי של פחות מסנטימטר, שנותנים פתרון למבנה כמו בידוד של 10 סנטימטר קלקר. אפילו בעיני בעלי מקצוע הצבעים הללו נחשבים כנס. לא הצליחו להסביר לנו את מהותו מבחינה פיזיקלית ואנחנו רוצים הוכחות. אנחנו רוצים לצבוע את כל הבית שלנו מחדש, אם יוכיחו לנו או יתחייבו לנו שחשבון החשמל שלנו יקטן ויחזיר את ההשקעה תוך שנתיים שלוש. זהו אתגר ליצרנים וליבואנים. ממצב של נסים ונפלאות למצב של עובדות וקימות.
דוגמה נוספת: למדנו להתפיל מים במדינת ישראל. אנחנו יודעים לקחת מי ים עם 300 אלף חלקיקים של מלח בקוב ולהוציא מהם מים מזוקקים לחלוטין. הנבטים שהיו כאן לפני כמה מאות שנים לא ניסו להתפיל מי ים. במקום זאת הם לא אפשרו לנחלים להגיע לים. האמרה שלמדנו בבית הספר – שכל הנחלים זורמים לים, לא במקומה. בטח לא במדינת ישראל אחרי חמש שנות בצרות. הנבטים ידעו לאגור את מי הנחלים, להסיט את דרכם וליצר סכרים קטנים בתוך הנחל כל 20-30 מטר, כדי לעצור את הסחף ולחלחל את המים. היום כשנראה עץ באמצע המדבר נחשוב על הנסים והנפלאות. הקדמונים פשוט הטו את זרימת המים כך שברגע שירד גשם פעם בשנה, יגיעו המים לאגן הניקוז של העץ – פשוט להפליא – שוב פלא, קרוב משפחה של נס. במקום לחשוב על קיימות, קיום ודו קיום אנחנו מתפילים מים. יש לנו דרך ארוכה אך אפשרית. אנחנו צריכים לצאת לדרך ובכל זאת טיפ אחד קטן, צידה לדרך. נכון להיום אתם כבר תקועים בפקקים שעות ארוכות, כבו את הרדיו – והקשיבו למוזיקה שקטה, ללא פרסומות ותחשבו. נכון, נדע פחות פרטים צהובים על אנשים ומעשיהם ופחות על פרשות 1000-2000 אך נדע לחשב מחדש את דרכנו ולנסות להבין את הנסים והנפלאות. אנחנו בדרך ל"מהפכה הירוקה". כדי לשמור על הקיום שלנו.

כיצד הופכים שעה אבודה לשעה מועילה? נגזר עלינו לשבת כל יום שעה בממוצע מול ההגה ולבלות בפקק. אפשר ואפילו כדאי לנצל שעה זו בצורה מועילה. אפשר לסגור את הרדיו ולהתנתק מצרות היום יום. נפגוש אותן מחדש בטלוויזיה בערב. גם את החדשות וגם את הפרסומות. מומלץ לקחת נושא שקרוב ללבכם ולהתחיל לפתח חשיבה עליו. בהתחלה זה קשה, מצריך מאמץ מחשבתי, אבל די מהר אנחנו מצליחים לזקק את עצמנו לתוך הפעילות החדשה. נכנסנו לאוטו והחלטנו במודע לכבות את הרדיו, להתנתק מהפרסומות, לצמצם את האינפורמציה שאנחנו מקבלים מהנייד שלנו לחיונית בלבד. לשמור על הנתיב, לשמור על מרחק, ולהתחיל לחשוב ולהתמקד בעשיה. לחשוב.
קחו נושא, רצוי סביבתי, ותתחילו לפתח אותו. קיבלתם שעה לחשיבה, לרוב אנחנו לא מקבלים דקה לעצמנו ופה יש לנו שעה לשבת בפקק ולחשוב: מה אני עושה? איך אני עושה את זה טוב יותר? מדוע אני עושה את מה שאני עושה? האם אני יכול לעשות את זה בצורה יעילה יותר? האם אני יכול לייצר פחות פסולת? האם זה גם נראה טוב? שאלות אלו ימקדו אותנו למוצר מעניין יותר ומרגש.
כחובב לייקים נלהב אם אתם מעוניינים בהגיגים נוספים שלחו לייק, יידעו אותי ונביא עוד.
* הכותב הנו מנהל הפיתוח העסקי של קרן ידע אנרגיה בע"מ. פרטים:054-7703717
ofer@kerenrg.com