התארגנות לקיץ ארוך וחם

החורף הוא זמן מצוין לתכנן את דרכנו מחדש, ולהכין את הארגון שלנו לקיץ הארוך והחם מהרגיל שמחכה לנו מעבר לפינה • תוכנית מקיפה להתייעלות אנרגטית לא רק תוריד את הוצאות מיזוג האוויר ותגדיל את הנוחות האקלימית, אלא תהפוך את הארגון לבר קיימא

עופר קרן

כל מי שמתבונן סביבו מבין ששינויי האקלים כבר כאן, לא רחוק מאתנו במקום וממש לא רחוק מאתנו בזמן.

כבר לא מדובר על שריפות באוסטרליה אלא בישובי חבל מודיעין והר הכרמל.

כבר לא מדובר בהצפות במרכז אסיה אלא במרכז תל אביב.

כבר לא מדובר על כך שבעוד מספר שנים יהיו שינויי אקלים, הרי הם כבר כאן עכשיו.

בקיץ האחרון כבר התחוללו שריפות מהותיות במרכז הארץ ובחורף הנוכחי אירעו הצפות באשקלון, תל אביב, נהריה ומקומות נוספים, ואפילו נרשמו נפגעים בנפש.

אנחנו צריכים לזכור שאחרי גשמי ברכה מגיעים ימי החום. עם שאריות המים יגיעו יתושים, מכרסמים ונחשים. העשבים שצמחו בעקבות הגשמים הופכים מהר מאוד לקוצים ותוך זמן קצר נשמע בחדשות על שריפות קוצים המאיימות על בתי תושבים. לאחר מכת היתושים צפויים לנו כ-150 ימי חום.

 

תוכנית להתמודדות עם שינויי האקלים

ברור לנו כי מדובר בתופעות טבעיות, אבל האם ניתן להתארגן מראש לקיץ ארוך וחם ובאחריות מי הדבר?

נדרש מאתנו להתחיל להסתגל  לשינויי האקלים. לא מדובר רק ב-50 ימי חום בשנה המכונים במחוזותינו חמסין, אלא להתגוננות מהשמש לאורך תקופה של מעל 100 ימים. כולנו נדרשים לבצע את מה שעשינו עד היום רק בצורה טובה יותר! אנחנו חייבים לקחת על עצמנו ביצוע תוכנית עבודה ברורה להתמודדות עם שינויי האקלים. אנחנו נדרשים לבחון את כל האיומים שניצבים בפנינו ולתת להם מענה הולם. האם אנחנו מבצעים פעילות אקטיבית למניעת שריפות והאם העובדים בארגון יודעים לכבות שריפה? האם מאגר מי החירום שלנו והמשאבות באמת תקינים ויש צוות מיומן להפעיל אותם?

האם הארגון שלנו יודע להתמודד עם הפסקת חשמל בת שלושה ימים? האם אנחנו מסוגלים לספק לארגון שלנו אוויר צח כדי למנוע בזבוז אנרגיה ולספק לעובדים אוויר נקי גם בשגרה, ובעיקר כאשר יש איומי מחלות עונתיות ועוד לא דיברנו על קורונה? בשורה התחתונה: האם אנחנו ערוכים ומסוגלים להתמודד עם אתגרי האקלים בשגרה ובחירום?

 

להוביל את הארגון ל- 17% התייעלות אנרגטית

כאשר אנחנו מבצעים תהליכי התייעלות מחובתנו לוודא שהם גם מתאימים להתמודדות עם אירועי קיצון אלו. מדובר בצעדים מחויבי מציאות בכל ארגון בר קיימא ובכל ארגון המעוניין לשרוד.

מרבית הארגונים מבצעים סקר אנרגיה כי הדבר נדרש ולא כי באמת מתכוונים לפעול על פיו.  ביצוע הסקר היא חובה שמשרד האנרגיה דורש לבצע פעם בחמש שנים.

אך השקטת המצפון לא מביאה איתה התייעלות. הארגון חייב לפעול, לבדוק את עצמו כיצד הוא יכול להתייעל ולחסוך במשאבים. זהו תהליך לא פשוט להתנעה כיוון שהוא מייצר מעט אי נוחות או לפחות יציאה מאיזור הנוחות.

אנחנו נדרשים להיגמל מהרגלים שהארגון שלנו רכש בעבר – "ככה אנחנו נוהגים מאז ומתמיד", לשבור מסורות, ולקחת אחריות אמיתית על המצב המורכב איתו לא התמודדנו עד כה.

 

חלק ניכר מצרכני החשמל לא הפנימו את הצורך בהובלת שינוי אמיתי בארגון. היום אנו מבינים שיש צורך לבצע סקר איומי סביבה ותוכנית התייעלות יסודית. הנעה לפעולה הנובעת מתוך פחד מקבלת קנס אינה המוטיבציה הנכונה לביצוע שינוי משמעותי. בשנת 2020 הארגון חייב להגיע לתובנה חשובה: אנחנו רוצים להתייעל. אנחנו רוצים להיות ארגון מקיים ובר קיימא. אנחנו רוצים להוביל את הארגון ל- 17% התייעלות אנרגטית ולצמצם את תנועת הרכבים הפרטיים ב-20 אחוז בהתאם ליעדים שקבעה מדינת ישראל. אין כל בעיה לכל ארגון להתייעל ולהיכנס לתהליך התייעלות. לא כצעד חד פעמי אלא בתהליך בוגר ואחראי. רק אחרי שביצענו את צעדי ההתייעלות הללו, אנחנו יכולים להתקדם לשלב הבא של אנרגיה מתחדשת, כשהיעד שלנו יהיה לייצר את כל צורכי המים החמים שלנו על גגות המבנים. חימום המים יעיל בהרבה מייצור חשמל על גגות המבנים מאנרגיה פוטוולטאית. בכל ארגון יש חום שיורי שאותו ניתן לרתום לייצור מים חמים ואפילו לייצר מים קרים במידת הצורך.

החזר השקעה מהיר

מדוע במקרים רבים הארגונים לא מבצעים את הצעד הראשון בקיימות? ברור לנו שהקיץ מגיע ויש צעדים שכדאי לבצע לפני בואו, צעדים שיחזירו את ההשקעה תוך חודשים ספורים.

אם כן, מהם הצעדים העומדים בפנינו? כל ארגון שרוצה לצאת לדרך נדרש לשריין תקציב אנרגיה, הכולל בתוכנית העבודה שלו את עלות האנרגיה החודשית הצפויה בהתאם להוצאות האנרגיה שהיו בשנה הקודמת.

ארגון שפעל כך ויבנה תוכנית הכוללת את עלות האנרגיה, ימצא להפתעתו כי חשבון החשמל של חודש ינואר ירד בחמישה אחוז בהשוואה לשנה שעברה. חשבונות החשמל של כל הצרכנים במדינה ירדו בחמישה אחוז, מכאן שארגון שהקצה סכום חודשי לתשלום החשבון יכול כעת להעביר את התקציב שהתפנה להשקעות אותן עליו לבצע כבר השנה, וזאת מבלי לחרוג מתקציב האנרגיה שהוגדר.

המנעד של הפעולות להורדת הוצאות האנרגיה רחב מאוד וכולל בין השאר: הלבנת גגות, טיפול נרחב במערכות בקרת האקלים של המבנה, שליטה אמיתית על האוויר הצח והמטופל, הכנסת 100 אחוז אוויר צח בשעות הלילה ובשעות בהן הלחות נמוכה, בקרה מתקדמת על עבודת מערכות מיזוג האוויר ומונה  אנרגיה על כל מערכת שצורכת אנרגיה בארגון. אין סיבה שנמתין עד לתאריך בו נידרש לבצע סקר אנרגיה. באמצעים פשוטים ניתן, כבר ממחר בבוקר, למדוד את צריכת החשמל של מערכת המיזוג ולהעביר את התוצאות למנהל בארגון. התובנות שיתקבלו ידהימו את כל העוסקים בתחום.

מנסיוננו אנחנו יודעים שכל ארגון יכול לצמצם מהותית את צריכת האנרגיה שלו. הסקרים שבוצעו יועדו להציג תמונה של ארגון תקין שעושה הכל למען המשימה. ברור לנו שכל ארגון יכול לבצע צעדי התייעלות מהותיים שיחסכו באנרגיה ועל הדרך יסייעו לו להתמודד עם שינויי האקלים הצפויים.

 

גמילה מצריכת חשמל מיותרת

כיצד מצליחים לגרום לארגון לעבור ממצב של ארגון ש"צריך" לבצע סקר אנרגיה למצב של ארגון ש"רוצה להתייעל"? כדאי לנו להיגמל מצריכת חשמל מיותרת. כל ארגון חייב, עד סוף חודש מרץ, להגיש למשרד האנרגיה דוח צריכת אנרגיה אחרת יקבל קנס. אותו הדוח שאנחנו נדרשים להציג בפני משרד האנרגיה חייב לעבור קודם אישור ובחינה של ההנהלה ודירקטוריון הארגון.

אנחנו, כממוני אנרגיה מדווחים למשרד האנרגיה את הצריכה של הארגון, אך במקרים רבים לא מציגים את הנתונים ואת התובנות שלנו מהדוח להנהלה. ברגע שהתמקדנו בנתונים אנחנו חייבים להתחיל בפעולות מתקנות. כלומר, ברגע שממוני האנרגיה מנצלים את מועד הגשת הדו"ח לחשיבה חדשה ומחודשת על צריכת החשמל – עליהם לבצע את כל מה שניתן לבצע כדי לצמצם את הצריכה ולמנוע  בזבוז אנרגיה.

הגענו למצב שברגע שאנחנו נכנסים למבנה, אנחנו מפעילים את כל המזגנים לשעות רבות מדי, בטמפרטורה נמוכה מידי ובחלל גדול מידי. חלק ניכר מציוד הבקרה שהותקן כבר אינו תקין והמערכת עובדת במצב ידני. בכל מערכות מיזוג יש מקומות של בידוד לקוי: פילטרים סתומים, גששי טמפרטורה מזייפים ומערכות פיצוי אוויר שכבר מזמן לא נמצאות במצב שבו תכננו את המערכת וכיילו אותה בהפעלה הראשונית.

כמעט בכל ארגון הוסיפו קירות גבס ופתחו מרחבי עבודה חדשים ללא טיפול אמיתי במערכות המיזוג, ללא תכנון זרימת אוויר, והתוצאה בעייתית מאוד מבחינת נוחות המשתמש ובוודאי בנושא מחלות עונתיות.

אנחנו נושמים אוויר חולה דרך פילטרים סתומים ומלאים בבקטריות. כל מי שחוזר מיום עבודה במשרד עם כאב ראש ותחושת עייפות, חייב לשאול את עצמו האם מערכת האוורור במבנה תקינה או שאולי חסר לנו אוויר צח במבנה.

להתאים את עצמנו לשינויי מזג האוויר

לא ניתן בשנת 2020 לעשות בקרה על מערכות מיזוג ללא מונה אנרגיה ייעודי. בחלק מהארגונים הוצאות המיזוג מגיעות ליותר מאלף שקל ליום. מנייה רציפה של מערכות המיזוג וקבלת חשבונות חשמל יומיים לטלפון עולה לנו פחות מאלף שקל, והחזר ההשקעה יהיה פחות מסוף שבוע אחד בו המזגן עובד ללא צורך. נראה שהגיע הזמן להתקדם ולהיגמל משימוש באנרגיה בצורה לא אחראית. צריך להציג את התובנות ואת התוכנית בפני ההנהלה ולשריין יחד איתה תקציב לתחזוקה מתקדמת יותר של הציוד כדי לעבור את הקיץ בשלום, תקציב שעל פי התוכנית יחזיר את עצמו במהירות.

עכשיו הזמן לחשוב כיצד המערכת עבדה בחודשי הקיץ של השנה הקודמת, ולהבין שהשנה צריכת החשמל תהיה גבוהה יותר במידה ולא בוצעו צעדי השתדלות להתייעל אנרגטית ולהתאים את עצמנו לשינויי מזג האוויר. אומנם אנחנו לא חזאים, אך די ברור שהשנה הקיץ יהיה ארוך יותר, חם יותר ולח יותר. ברור לנו שהארגון חייב להיערך ולדעת כיצד עליו להתמודד עם הפסקות חשמל באמצעות תוכנית עבודה מסודרת המגדירה מה עושים העובדים בזמן ההפסקה הכפויה, ומכשירה צוות שיודע לחלץ אנשים שנתקעו במעלית בעת הפסקת החשמל.

כל ארגון יכול לצמצם בעשרה אחוז את צריכת החשמל עוד השנה במידה וירצה לחסוך ולהתייעל.

אפשר בכל ארגון להגיע להנהלת החשבונות לשלוף את חשבון החשמל של חודש יולי 2019, ולזמן ישיבה עם הנהלת הארגון. בפועל בהעדר פעילות אמיתית חשבון החשמל ביולי 2020 יהיה זהה בשקלים לשנה שעברה – נכון מחיר החשמל ירד קצת אך צריכת החשמל עולה – זוהי ההגדרה הבסיסית של – "אי סדר אנרגטי" – היעדר תוכנית התייעלות מייצרת חשבונות חשמל בלתי סבירים ומיותרים לגמרי. העדר נהלים ברורים ואחריות אישית על משאבי האנרגיה מייצרים חשבונות אנרגיה מיותרים בשגרה – ואנדרלמוסיה אמיתית בחירום, חירום שיכול להתחיל במצב של גל חום, הצפה, מחסור בפחם ומשבר קורונה.

במידה וארגון כלשהו לא יודע כיצד לבצע סדר בבלגן – כיצד להיגמל לבד מצריכת חשמל מיותרת, ניתן להיעזר ביועצים, רצוי ביועצים שמוכנים שהשכר שלהם ייגזר רק מהחיסכון בחשבונות האנרגיה

(-(Performance Contract תשלום מתוך ההצלחה לחסוך באנרגיה. במידה והארגון לא הצליח לצמצם את הצריכה, הרי שלא התבצעה עבודה אמיתית ולכן אין צורך לשלם עבור הפעילות.

נשמח לסייע לכל ארגון שזקוק לעזרה בתהליך הגמילה מצריכת אנרגיה מיותרת. בהצלחה בצמצום הוצאות האנרגיה למרות  הקיץ הארוך מהרגיל וחם מהרגיל שמצפה לנו.

•הכותב הנו מנהל הפיתוח העסקי בקרן ידע אנרגיה, חברה העוסקת בגמילת ארגונים מצריכת אנרגיה מיותרת תוך כדי התאמה אמיתית לאתגרי האקלים המשתנה מול עינינו. כדי לעבור את הקיץ בשלום הינכם מוזמנים לפנות אלינו – נשמח לסייע.