אפקט הריבאונד

עופר קרן

"פחות משנקל ללילה שלם של מיזוג" מבטיח הקמפיין המרשים שהעלתה לאחרונה חברת מזגנים ידועה ונועד לעודד את הצרכנים לרכוש את המזגן החדש והחסכוני שלה. בסך הכל מדובר בצריכה של פחות מ-3.5 קילוואט ללילה לחדר אחד אז מה הבעיה להיפרד משני שקלים כדי ליהנות מנוחות מירבית ?
הבעיה לדידי טמונה בכך שלמעשה החסכון הניכר בעלויות ההפעלה, מעודד את הצרכן להותיר את המזגן דולק כל הלילה שכן מדובר בהוצאה זניחה. אילו עלות ההפעלה היתה עומדת על שקל לשעה יתכן שהצרכן היה חושב פעמיים האם להשאיר את המזגן דלוק לכל הלילה. כשהעלות היא שני שקלים בלבד ללילה, אפשר להשאיר את המזגן עובד 100 ימים בשנה כי מדובר בסך הכל בהוצאה של 200 שקל לחדר. אבל בוא לא נשכח שיש עוד חדרים בבית ואז ההוצאה היא בעצם כ-600 שקל בשנה רק בגלל שהבית אינו מבודד מספיק טוב, לא מאוורר מספיק או מכיוון שנכנס רעש מהרחוב ואור מבחוץ.

התייעלות אנרגטית מהווה את המפתח לחסכון באנרגיה והקטנת הנזק הסביבתי. התייעלות אנרגטית גורמת לשיפור ברווחת הצרכן וצמצום ההשקעה בתשתיות אנרגיה חדשות והשימוש במקורות אנרגיה מזהמים. אולם אליה וקוץ בה. השיפור ביעילות האנרגטית של מזגנים או כל מוצר חשמלי אחר מוביל לירידת מחירם, מהלך שלמרבה האבסורד מוביל דווקא להגדלת הצריכה שלהם ובזבוז גדול יותר של אנרגיה, תופעה הקרויה בז'רגון המקצועי אפקט הריבאונד. כלומר, ההפחתה בביקוש גורמת לירידה בעלויות השימוש בצריכת האנרגיה וכתוצאה מכך עולה בסופו של דבר צריכת האנרגיה.

מה קרה לנו? כיצד הגענו לנקודה בה אנו מזלזלים בצריכת החשמל? מהמחקר שעשינו בנושא התברר לנו כנראה שאנחנו לא רואים את השימוש הלא יעיל בצריכת החשמל. אחרי הכל 3.5 קילוואט היא עלות התפלת קוב מים במדינת ישראל.
כאשר השכן שלנו שוטף את האוטו בצינור ומותיר אחריו שלולית אין שם יותר ממאה ליטר מים. להפיק ממי ים מים לשטיפת רכב עולה בסך הכול 20 אגורות ולמרות זאת אנו מתקוממים על המעשה כי לימדו אותנו שצריך לחסוך במים וזה לא מכובד ולא נכון לבזבז מים במדינה שלנו.

כאשר השכן משאיר מזגן אחד עובד במשך כל הלילה וצורך את אותם 3.5 קילוואט בפועל, נוצרת שלולית של אלף ליטר מים. לו היינו מודעים לבזבוז המשווע סביר להניח שהיינו מתקשרים לרשויות כדי ליידע אותן על המעשה. עלות החשמל שווה לעלות ארטיק מישמיש וכאמור אנחנו לא יכולים לראות בפועל את בזבוז האנרגיה שנגרם או לשמוע אותו. אנחנו פשוט צורכים יותר ומבינים את המשמעות האמיתית של ההתנהגות שלנו רק בסוף הקיץ כשמגיע חשבון החשמל. רק אז האסימון יורד ואנחנו מבינים שבגלל חוסר המודעות והזלזול שלנו, הפסדנו למעשה סוף שבוע נחמד בצימר מפנק על צריכת חשמל של שני שקלים בלילה ועוד שמונה שקלים בשעות היום כפול שלושה מזגנים.

זכותנו להחליט מה אנחנו רוצים לעשות עם הכסף שהרווחנו, אבל במקום לסגור את האוברדרפט בבנק ולשלם  את המשכנתא, אנחנו מעמיקים את עומק החוב. אותם שני שקלים ללילה מצליחים לצבור ריבית של 10-15 אגורות על משיכות היתר שלנו. אנחנו בין היתר מושכים עוד קצת חשמל ונעשים עצובים על כך שאנחנו לא גומרים את החודש.
איני מתיימר לומר כי ניתן לחיות בכל מקום בארץ ללא מזגן. נהפוך הוא. אבל ברגע שצריכת המזגן ירדה והיעילות האנרגטית עלתה, אנחנו חייבים להמשיך לכבד את שלום כדור הארץ ולא לנהוג כאילו עסקים כרגיל ולצרוך יותר חשמל.
תרבות הצריכה שמאפיינת את החברה המערבית כיום, מעודדת אותנו ברוב המקרים לצרוך יותר ואיך ליהנות מצריכת אנרגיה מוגברת. המסר שמועבר לנו הוא איך ליהנות מאיכות חיים טובה יותר ומזגנים שקטים יותר. אין פסול בכך וזה גם נכון. אבל צריך גם לדעת איך לבחור את המוצרים ואת השירותים המוצעים לנו, ולראות כיצד ניתן לקבל תמורה גבוהה יותר עבור הכסף שלנו.
כשאנחנו רוכשים דירה, אנחנו תמיד נמצאים בפער בין דירה טובה ויעילה אנרגטית, לבין גובה המשכנתא שלנו. כתוצאה מכך רובנו מעדיף לחסוך על פתרונות יעילים לחסכון באנרגיה כמו: זכוכית מבודדת, בידוד בקירות, מחיצות, תריסים חיצוניים ועוד. חסכנו כסף ואנחנו מאושרים, אבל אותם פתרונות שעלותם מסתכמת בכשני אחוז ממחיר הבניה ויכלו לצמצם לנו משמעותית את חשבון החשמל, מהווים בפועל 20-30 אלף שקל תוספת בקניית הדירה. מדובר לכל הדעות בהרבה כסף אבל בהיעדר האלמנטים הללו חשבון החשמל גבוה בכ-3000 שקל בשנה. כלומר, אנחנו נדרשים לרכוש מזגן ולהפעיל אותו, אבל יכולנו לחסוך בהפעלתו לו מתכנן הדירה היה משקיע קצת מחשבה באוורור טבעי. באיזה צד בבית אפשר להכניס אוויר ובאיזה צד להוציא אותו כל השנה כתוצאה מאוורור טבעי ונאות.
לא מדובר אומנם בהחזר השקעה של שנתיים- שלוש, אבל בל נשכח שבית נועד לשמש אותנו כ-50 שנה ואם השקענו בו יותר רק העלנו את הערך שלו. הפכנו את הבית לטוב יותר וידידותי יותר לסביבה. אם נחיה בו 20-30 שנה נצליח להחזיר את ההשקעה. וכשנרצה למכור אותו, אותם אלמנטים שהוספנו כדי להקטין את צריכת האנרגיה של הבית רק יעלו את ערכו. יש כל כך הרבה בתים שנבנו לא נכון אבל בעליהם דאגו להתקין מערכת פוטוולטאית על הגג כדי לקבל כסף מחברת חשמל. מדובר במשהו זניח ומיותר לו הם מלכתחילה היו נבנים נכון ומאווררים נכון, ואז חשבון החשמל שלהם לא היה עובר את ה-1,000 שקל בקיץ.
אז איפה טעינו? זוהי שאלה מעניינת והתשובה אליה אינה ברורה. מה שברור הוא שיש פה הזדמנות לשינוי בסדר היום. אפשר ממחר והלאה להתחיל לפעול אחרת, להתחיל לשאול את השאלות הנכונות בכל פעם מחדש לפני הצטיידות במכשיר חשמלי לבית. המדיניות של חלק מהחנויות בארץ היא לנסות לשווק לנו מזגנים גדולים מדי ממה שאנו צריכים בפועל. בחלק מהמקרים מדובר במזגנים סופר יעילים, אינוורטרים, סופר מתוחכמים שבחמישה ימים בהם תהיה קטסטרופה בחודש יולי 2020, יוכלו לשמש אותנו כך שנוכל לשמור על טמפרטורה של 18 מעלות בבית. ראשית, אנחנו לא צריכים לשמור על טמפרטורה של 18 מעלות בבית ואם יהיה יום בשנה חם מהרגיל, לא נורא. אפשר לעבור את אותו יום שרבי עם מזגן הרבה יותר קטן שיעבוד בתפוקה מלאה. שנית, באותו יום חם בעוד חמש שנים אותו מזגן כבר לא יעבוד או שיהיה טכנולוגיה מאוד ישנה. לכן, עדיף לקנות מזגן קטן יותר המתאים לצרכים שלנו או אפילו שני מזגנים קטנים שכל השנה יופעלו לסירוגין ורק בימים הבעייתיים נפעיל את שניהם. זה הרבה יותר זול והרבה יותר חסכוני ויעיל.
Refuse –  – כל פעם שיציעו לכם להגדיל ב-1.90 שקל או את מערך המיזוג ב-1990 שקל, תאמרו תודה אבל אין צורך. הזכות הראשונה שלנו בהתייעלות באנרגיה היא הזכות לסרב. מסרבים לקנות מוצר שהוא גדול מדי ונורא יעיל אנרגטית! הסוגיה הבאה שעלינו לתת את הדעת היא לחשוב על המבנה כמכלול. רוב המקרים בהם אנחנו הולכים לקנות מזגן נוסף הוא כתוצאה מהיווצרות עומס חום לא סביר באזור מסוים בבית. עלינו לפתור את הסוגיה ולמצוא פתרון אלטרנטיבי שאינו מיזוג לכניסה של החום מהחלון הדרומי הפונה לכביש או להצטברות החום בתקרת הגג. לא חייבים למזג את המטבח אם ניתן לאוורר אותו באמצעות ונטה, יונק אדים או לחלופין להוציא את תנור האפיה למרפסת.
בחלק גדול מהבתים השטח הממוזג קרי שטח המחיה עובר את ה-100 מ"ר ולכן אנו מצטיידים במזגן של 3.5-4 כ"ס. זה נהדר כשיש בסלון כ-30 איש אבל מאוד מיותר בשאר הזמן במיוחד במשפחות שהילדים כבר עזבו את הבית. אז במקום למזג את הסלון בקיץ עדיף לקחת את אחד מחדרי הילדים ולהפוך אותו לחדר משפחה. נעביר לשם את הטלוויזיה, את המחשב ואפילו נאכל שם את ארוחות הערב. כך נשתמש במזגן קטן ויעיל ואת אותו מזגן גדול וישן נשאיר בסלון למקרה שמגיעים אורחים רבים בסופי שבוע או בחגים.
כאשר ממזגים אזור מסוים, הכי חשוב לתחום אותו עם חלונות ודלתות או מחיצות כדי לא לאמץ את המזגן ולחסוך באנרגיה. אפשר גם להסתפק בהצבת מזגן קטן מתוך ידיעה שהוא ימזג רק אזור מסוים בתוך החלל. ההבדל בחשיבה הזאת הוא לפחות 4000 שקל בשנה, סכום השווה לרכישה והתקנת מזגן.
כאשר אנו רוצים לחמם את הבית חייבים לקחת בחשבון שיש שוני רב בין המצב שבו המשפחה כולה נמצאת רוב ימות השבוע, למצב שבו יש רק אדם אחד או שניים. היה והחלטנו לא ללכת על הקטנת חדר המשפחה, לצמצם מאוד את החלל המחומם על ידי דלת, וילון או  מחיצה בבתים שיש בהם יותר ממפלס אחד. אחרת האוויר החם עולה למעלה והחימום אינו אפקטיבי.

בכל פעם שנרצה לייעל את צריכת האנרגיה שלנו חובה עלינו לזכור את בעיית אפקט הריבאונד הנובעת משימוש מופרז ואכזרי במשאבי כדור הארץ. עלינו להזכיר לעצמנו שוב ושוב כי מי שמנסה למכור לנו ציוד חשמלי חדש, מנסה להרוויח מהמכירה ולא ממש מתייחס לנושא ההתייעלות האנרגטית. עלינו לזכור שברצוננו להוריש משהו לילדים. מעבר לחובות, אנחנו רוצים להוריש להם חשיבה מקיימת, חשיבה אחראית לסביבה ולהראות שעשינו ככל שביכולתנו לשמר את האנרגיה ולשמר את חוסר התלות שלנו בפרסומות ובפרסומאים. חשיבה על שלום כדור הארץ היא לא על קמצנות במהותה אלא על נדיבות.
יש עוד מה לעשות בשני שקלים בלילה חוץ מלהשאיר את המיזוג עובד כל הלילה, ולבזבז קוב מים.

הופק על ידי עופר קרן – מנהל הפיתוח בקרן אנרגיה. חברה שמובילה ארגונים לחשיבה חוזרת על השימוש במשאבי הסביבה בכלל ובאנרגיה חשמלית בפרט.
ofer@kerenrg.com